מוּכָּר או לֹא, זאת השאלה: המדריך להוצאות מוּכָּרות (למס הכנסה) לכל עסק

מפתח להבנת מיסוי עסקים בישראל הוא המושג "הכנסה חייבת". מס הכנסה מחושב לפי ההכנסה החייבת, כלומר - הכנסות מינוס הוצאות והטבות מס, ולא על סך כל ההכנסות של העסק בלבד.

אתייחס כאן לשני חלקי הנושא:  א) נגיעה בפקודה  ב) המצב המקובל היום ודוגמאות.

פקודת מס הכנסה כוללת מספר הוראות שרלוונטיות לצורך הקביעה "האם הוצאה מוכרת או לא בעסק המסוים". להלן נגיעה בסעיפים נבחרים של פקודת מס הכנסה.

מתווספות לכך פסיקות (של בית משפט ורשויות המס) שקובעות כללים, הנחיות ופרשנות לנושאים לא ברורים או אפורים. חשוב לזכור כי החקיקה והפסיקה בתחום זה מתעדכנות מעת לעת.

במאמר מוסגר אציין שההתייחסות של מס-ערך-מוסף (מע"מ) להוצאות היא מעט שונה. ל"עוסק פטור"  המע"מ אינו רלוונטי. אבל עבור עוסק מורשה (או חברה) יש נושאים רלוונטים. להוצאות מעורבות (כגון רכב וטלפון) יש הכרה חלקית בלבד למע"מ, לפי אופי השימוש.

(א) המקורות בפקודת מס הכנסה להכרה בהוצאות

העקרון הבסיסי (סעיף 17 לפקודה)

הוצאות שהוצאו במלואן לצורך ייצור ההכנסה בשנת המס הנוכחית.

דוגמאות: שכר עובדים, חומרי גלם, שכירות משרד, הוצאות סליקה, הנהלת חשבונות וחשבונאות, ביטוח אחריות עסקית.    

הוצאות ספציפיות מוכרות (סעיף 17)

רשימה מיוחדת של הוצאות שמוכרות גם אם אינן עומדות בדיוק בעיקרון הכללי.

דוגמאות: הוצאות מחקר ופיתוח, השתלמויות מקצועיות.

הוצאות שאינן מוכרות (סעיף 32)

סעיף זה מפרט רשימת הוצאות שאינן מוכרות לצורכי מס.

דוגמאות: שכ"ד (עבור דירת מגורים, גם לא חלקי), הוצאות פרטיות, קנסות, תשלומי מס הכנסה.

מגבלות על הוצאות מסוימות (סעיף 18)

סעיף זה מטיל מגבלות/תקרות על ניכוי הוצאות מסוימות.

דוגמאות:

·       הוצאות אירוח (יש הגדרות לאירוח אורחים מחו"ל בלבד, אין הוצאה מוכרת של אירוח "ישראלים")

·       מתנות ללקוחות (מוגבל לסכום שנתי)

·       הוצאות נסיעה לחו"ל (תקרות ספציפיות לטיסות, לינה וכו')

עקרונות מנחים להכרה בהוצאות (סעיף 30 לפקודה)

·       עקרון הסבירות:  אין להכיר בהוצאות מעבר לסכום הסביר הדרוש לייצור ההכנסה.

·       קשר ישיר לעסק: על ההוצאה להיות קשורה באופן ישיר לפעילות העסקית. ההוצאות המוכרות משתנות מעסק לעסק, ויש לבחון מה רלוונטי לעסק הספציפי.

·       תיעוד: חובה לשמור מסמכים תומכים (קבלות, חשבוניות) לכל הוצאה 7 שנים...

מומלץ:

·       לנהל רישום מסודר של ההוצאות העסקיות (הנהלת חשבונות שמתאימה לפי סוג העסק, ידני או ממוחשב)

·       בכל הוצאה, יש לתעד את הסיבה העסקית והקשר לייצור ההכנסה (לכתוב על גבי החשבונית!)

·       יש לשמור את המסמכים התומכים למשך לפחות 7 שנים (זה ממש חוק, לא סתם "המלצה").

·       בחנו כל הוצאה לפי הקריטריונים הבאים: האם ההוצאה

o      עומדת בכלל הבסיסי "לצורך יצור הכנסה"?י

o      לא מופיעה ברשימת ההוצאות האסורות?י

o      עומדת במגבלות הספציפיות, אם ישנן? (יש לבצע חישוב לפי התקרות)

o      סבירה ביחס לצרכי העסק ורמת הכנסות העסק?י

הבנת נושא ההוצאות המוכרות היא קריטית לניהול פיננסי יעיל של עסק קטן או בינוני.

⚠️ הערה חשובה: הכתוב לעיל נועד לספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי. במקרים מורכבים או כאשר קיים ספק, מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס מוסמך.

(2) דוגמאות מהשטח

לדעתי ומניסיוני בעת בחינת הוצאה, לאחר התייחסות לכללים של רשות המיסים, הכלל החשוב ביותר הינו מידתיות והתאמה. ההגיון שלנו לא בהכרח תואם את דרך המחשבה של רשות המיסים, אבל זהו הקו המנחה.

כמה נושאים לדוגמא:

משרד ביתי - לעסק שמתנהל מהבית מותר להצהיר על הוצאות של "משרד ביתי".

נקח שני עסקים קטנים: יעוץ גינון מול יעוץ הנדסי. כל אחד מכניס 100,000 ₪ לשנה. לשניהם מותרות הוצאות של "משרד ביתי" (טלפון, ארנונה חלקי, חשמל חלקי, אינטרנט, נייד, אחזקה חלקי), רכב (רישיון, ביטוחים, רישוי, טיפולים ודלק חלקי), מחשב. כבר כאן נדרשת מידתיות: הוצאות משרד ורכב הן הוצאות כלליות של העסק, ולא הוצאות מהותיות;  לכן לא הגיוני לרשום הפסד לעסק בגלל גובה ההוצאות הכלליות שלו.

ליועץ הגינון, הוצאות גינון סביבתי רלוונטיות כתצוגה ללקוחות או אולי מחקר. קיימת לו אפשרות ל"בגדי עבודה" ספציפיים (סרבל, נעליים, כובע, כפפות). רכישת צמחים עבור לקוחות תהיה הוצאה ברורה. ביטוח של אחריות מקצועית אינה ממש רלוונטית לגינון. ליועץ ההנדסי תוכר כל הוצאה של מכשור מקצועי, אך פחות סביר להוסיף לכך הוצאות גינון ואין מקום לבגדי עבודה (כי אין מדים או בגדים ספציפיים לסוג העסק). יועץ הנדסי יהיה חייב בביטוח מקצועי, ולכן עבורו זו הוצאה מוכרת.

אציין כאן, שגם שכיר שעובד מהבית רשאי להגיש דוח ובו להכיר בהוצאות הרלוונטיות של "משרד ביתי", לצורך כך עליו "להוכיח" באמצעות מכתב מהמעסיק את אופי והיקף עבודתו, ולהתאים את ההוצאות. התביעה תבוצע במסגרת דוח שנתי או דוח החזרי מס הכנסה.

כיבוד משרד - נושא בעייתי הוא "קפה במשרד" לעומת "פגישות/משרד בבית קפה" או "שימוש במשרד" שכולל מרחבי עבודה/פגישות. כיבוד במשרד ככתוב הוא במשרד: שתיה חמה וקרה ועוגיות  (שוב – מידתי! חשבונית מאפיה של עוגות וחלות מידי ימי חמישי עבור היועץ ההנדסי שלנו פחות סביר, ושלשה סוגי חלב למשרד או "ישיבות צוות" עם בורקס יהיה הגיוני ורק כאשר קיים בעסק צוות עובדים). מאז 2018 נוספו "פירות העונה" (שוב – זה לא כולל קניה שבועית אצל הירקן!) הפקודה מפרטת במפורש: כיבוד קל "לאורח במקום העסק בלבד" ,"לצורך ייצור הכנסה" והורחב לכלול כיבוד לעובדים.

תשלום למסעדות או בתי קפה אינו מוגדר כ"שירותי משרד" וקפה/מאפה בבית קפה לא מוכָּר כ"כיבוד".  שני הסעיפים אינם הוצאה מוכרת. זאת גם אם העובד אכן עובד במהלך שהותו שם (למשל: עורך פגישות עם לקוחות או עובד על המחשב הנייד בבית קפה). אני מדגישה – על פי עמדת רשות המיסים – פגישות (עסקיות) במסעדה אינן מוכרות כהוצאה. ניתן להכיר בכך רק כאשר מדובר במשרד שבו מתנהל העסק באופן קבוע, או מקום ששימושו העיקרי הוא משרד (משרד בשימוש שעתי/תקופתי לעומת בית קפה/מסעדה אפילו אם זו מציעה שולחן לשימוש משרדי). 

הוצאות בשל אירוח בארץ (מחוץ למשרד), אינן מותרות בניכוי כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא תקרה, אך עליהן להיות סבירות ונדרש לגביהן רישום מדויק (שם האורח והארץ ממנה הגיע, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר לעסק וסכום/מהות ההוצאה).

הוצאות ביגוד לעבודה - לעתים לא ניתן להשתמש בבגד מחוץ לעבודה (למשל, סרבל עבודה לפועל או גלימה לעורך דין) - במקרה זה ניתן לנכות 100% מההוצאות.

לעתים מדובר בהוצאה מעורבת, שכן ניתן להשתמש בבגד העבודה, גם מחוץ לצורכי העבודה - במקרה זה ניתן לנכות רק 80% מההוצאה ובלבד שהתקיימו אחד מהתנאים הבאים:

·       ניתן לזהות, באופן בולט שהבגד שייך לעסק למשל: תווית בולטת עם לוגו העסק.

·       קיימת חובה על פי דין ללבוש את הביגוד (לפעמים חליפה עסקית/ייצוגית)

וכמו תמיד, הכתוב לעיל נועד לספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי. מוזמנים להתקשר ולשאול, אותי או את המייצג/רו"ח/יועמ"ס